נוסטלגיה - געגועים אל העבר
אין אחד שלא חשב פעם על האפשרות לחזור (אפילו רק במחשבות) אל העבר שלו. אפילו הביטוי נוסטלגיה נשמע מאוד נוסטלגי.
נולדתי בשנות ה 80, אלו הן לדעתי השנים הכי יפות והכי טובות שהיו. הסיבה העיקרית לכך היא ששנות ה 80 מקשרות את עידן הדפוס לעידן הטכנולוגי. ילדי שנות ה 80 שולטים בטכנולוגיה ומסתגלים מהר מאוד אליה כי הם נולדו בדיוק ברגע שהטכנולוגיה נולדה.
ילדי שנות ה 80 מחוברים גם למה שקדם אליהם, לתהליכים שההורים שלהם התוו והם למדו זאת בביתם.
להלן סרטון של חלק מהדברים הכיפיים שהיו לילדי שנות ה 80.
מהי נוסטלגיה בשבילי
תמיד אהבתי (ועודני אוהב) להסתכל באלבומי תמונות של המשפחה שלי. אם אדייק – תמיד אהבתי להסתכל באלבומי התמונות שלי ובאלבומי התמונות של המשפחה שלי שהיו בהם הרבה תמונות שלי.
הנה תמונה שלי מגיל שנה,
אני יושב על הדשא בבניין שסבי ז"ל וסבתי ז"ל היו גרים בו.
יש לי זיכרון טוב מאוד לדברים שקרו בעבר, אני זוכר גם שמות של אנשים ותמונת פרצוף של אנשים שלא ראיתי לפחות 30 שנים.
לפני בערך 5 שנים למשל, עבר ברחוב אדם שלמד איתי בכיתה א' עד כיתה ד'. אני פונה אליו ואומר לו שלום "שם פרטי, שם משפחה". הוא פונה אליי ואומר לי , סלח לי , אני מכיר אותך?
אמרתי לו, בוודאי – למדתי איתך בכיתה א' עד ד' בבית ספר יסודי. קוראים לי יניב הירש והזכרתי לו כל מיני פרטים על דא ועל הא.
הוא אמר לי – וואלה נכון…
טכנולוגיה - אז והיום
אני אוהב מאוד לשחק במשחקי מחשב של פעם, עם כל הטכנולוגיה שיש היום, במשחקים של פעם יש קסם מיוחד. משחקים לדוגמה הם Digger, Alleycat, Cosmic, Frogger, Golden Axe, Karateka, Dave, Jill of the Jungle ועוד ועוד.
אני זוכר את הימים שהייתי מתחנן לאבא שלי שירשה לי להיות ב BBS, המחשב היה בחדר של אחותי הקטנה והייתי צריך להתחבר אחרי השעה 22:00 בלילה כי אז היה תעריף חיוג זול עד למחרת בבוקר.
הייתה פעם סיטואציה מצחיקה, כשאחותי הייתה בת 4 ואני בן 12 ולימדתי אותה את הקול שמשמיע המודם חיוג… ואז כל פעם שהייתי שואל אותה, איך עושה מודם?
היא הייתה משמיעה בקול – תה, תה , תה , תההה , תההההה, טו דו דו , טו דו דו, טו דו דו… להלן הסאונד…
אירוע נוסטלגי משמעותי
אחד האירועים המשמעותיים שקרו לי בילדותי הייתה פטירתו של סבי מצד אבי. הוא נפטר שהייתי בן 7. הוא אהב אותי מאוד כי הייתי הנכד הראשון שלו. הוא היה לוקח אותי לטייל ברחבי העיר עם העגלה, בשנים מאוחרות יותר הוא היה לוקח אותי לטיול בקו אוטובוס 88 בפתח תקווה. (למי שלא זוכר – זהו קו אוטובוס סיבובי שהיה קיים בשנות ה 80 בפתח תקווה) וביום שישי הוא היה לוקח אותי מהגן ונותן לי "בייצלך" (סוכריות ג'לית של עלית) .
השם שלו היה יהודה אבל כל הנכדים קראו לו אופו, שזה בהונגרית אבא. סבא אופו נפטר בחול המועד פסח בשנת תשמ"ז.
באותה שנה, כמו בכל פסח, היה דוד שלי ומשפחתו מתארחים אצל ההורים שלו – סבא אופו וסבתא אוניו. באחד מערבי חול המועד, פתאום היה טלפון (שבו הודיעו לאבא שלי על פטירתו), אמא שלי אמרה לי שבני הדודים שלי באים אלינו לישון. שמחתי מאוד מאוד, אך מכיון שהייתי ילד עוד לא סיפרו לי את הסיבה האמיתית לבואם. למחרת כבר הבנתי, סבא אופו שלי נפטר ודוד שלי וסבתא שלי היו צריכים להתעסק בסידורי הלוויה. אני ממש מתגעגע.
סילחו לי קוראים יקרים, שאולי העצבתי אתכם, אבל אולי הסיפור הבא יחזיר את הנוסטלגיה למסלול.
הטיול הראשון שלי לחוץ לארץ
מדובר בטיול הראשון שלי לחוץ לארץ, טיול לארצות הברית שתוכנן לקיץ של סוף כיתה א'. למשפחתי יש משפחה בניו יורק ולשם תוכנן הטיול. אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. יום הטיסה נקבע לתאריך כלשהי וככל שהתקרב התאריך התברר שזה התאריך של מסיבת הסיום שלי בכיתה א'. מזל שהשעות לא התנגשו. ההורים שלי שיחקו אותה בגדול , הלכנו למסיבת סיום כיתה א', קיבלתי את התעודה (וקיבלתי גם נשיקה על המצח מהמורה שלי , שידעה לאן אנחנו טסים ואחלה לי טיול נעים).
מאוחר יותר באותו הלילה, טסנו לניו ליורק. הרגשנו נורא , אני זוכר שההורים שלי הכינו לכל ילד (אני ואחי) תיק קייטנה כזה ובו חוברות ותשבצים להעביר את זמן הטיסה.
כשעלינו למטוס, חיכתה לנו הפתעה מרוממת. אבי פגש חבר שלו מתקופת הצבא שהיה דייל במחלקת עסקים. מחלקת העסקים הייתה כמעט ריקה ואותה חבר "שדרג" אותנו למחלקת עסקים. לכל אחד הייתה שורה שלמה לעצמו. תסכימו איתי שזאת דרך מצויינת לטוס את הטיסה הראשונה שלה במטוס…
היינו בארצות הברית כחמישה שבועות, בהם עשינו את המסלול התיירותי הקלאסי בניו יורק: אמפייר סטייט בילדינג, פסל החירות, סנטרל פארק, טיימס סקוויר , טויס אר אס (שם קניתי את מר תפוח אדמה…) ואיך אפשר בלי אוכל יהודי – מסעדת Kosher Delight . (מסעדת אוכל כשר שנסגרה בשנת 2014), חנות המחשבים המעולה B&H ועוד ועוד. נסענו גם למפלי הניאגרה בקנדה והיינו בעיר טורונטו. ועשינו גיחה לוושינגטון DC, הבית הלבן וכו'. היה טיול מדהים.
געגועי ל...
הדברים שאני הכי הכי מתגעגע אליהם בעבר הם הפשטות והתמימות. זה לא שאני לא מסתגל למציאות של המאה ה 21 , להיפך אני שולט בה היטב.
פעם היו אולי 6 טעמים של גלידה במקסימום (וניל, שוקולד, בננה, תות, לימון, מסטיק) – (כנראה היו קצת יותר). היום יש מאות קומבינציות של טעמים וקשה יותר להחליט. כלומר לילדים של היום קשה יותר להחליט כי הם גדלו לעולם שיש בו מבחר אינסופי. אני בטוח שילדי שנות ה 80 מחליטים מהר יותר…
פעם רצית לנסוע לים ונסעת לים
פעם היה רק סוג אחד של קרם שיזוף (וחיתול ומים וחברת אוטובוסים ….)
פעם הייתה תלבושת אחידה
פעם היה לחם אחיד (לחם שחור ולחם לבן)
פעם היה רק סוג אחד של שוקו.
פעם ילדים כיבדו את הוריהם, מוריהם ואנשים שגדולים מהם.
פעם הייתה ממשלה עם קצת שרים.
אני בהחלט מברך על השפע העצום שאנו מצויים בו היום, לא הייתי רוצה לחזור לתקופת הצנע של פעם. אולם פעם הייתה צניעות. פעם היה כבוד. פעם הייתה משמעת.
לסיום, אני ממליץ מאוד לבקר באתר הנוסטלגיה הישראלי ובאתר מסע אל העבר המאגד משחקי מחשב נוסטלגיים.
אשמח מאוד לתגובות לגבי מהי נוסטלגיה בעבורך.
תגובה אחת